אדי הכוכב

הפעם כוכב הפוסט שלי הוא אדי! אני מתייחס לא פעם לאיך הגישה שלנו לכלב משפיעה על כל האינטראקציה של הכלב עם הסביבה וחיי החברה שלו. כאשר אנחנו צועדים ויש מולנו כלב שאנחנו לא יודעים לזהות אם הוא ידיד או אויב, התגובה שלנו היא זאת שמשפיעה על תגובת הכלב ואני חושב שאדי הוא דוגמא מצוינת לכך. אדי הוא כלב מתוק וחתיך הורס ששייך למשפחת הכלבים הגדולים והוא כלב ברניז. משקלו קרוב לכ – 60 קילו וכשאני מטייל איתו התגובות של הכלבים נעה בין פחד (כאשר התגובה לכך היא ליקוק השפתיים) לבין קרבה מתריסה - בין שרוצים להתגרות בו ולבחון את תגובתו ובין רוצים להזמין אותו לקרב. (זה כי לא רואים את הלב הטוב, הורוד והנוצץ שלו). כשיש מולנו כלב שמתקרב מדי לאדי, או שאני מזהה כלב שמתגרה בו, אני בד"כ אומר לבעלים של הכלב המאיים להיות יותר רגוע ולהרפות מהרצועה המתוחה (כן, זה מוזר כי זה נגד האינסטינקט שלנו שאומר לנו להיות דרוכים) – לפני הכל זה נותן לכלב שמולנו את הביטחון בבעלים שלו – זה משדר לו שיש מנהיג והוא יכול להיות פשוט כלכלב... ובעיקר כי אדי לא נענה לאיום הזה...

שלכם, טל

photo from "Eddie The Healer"