כלבים מגיבים לאנרגיה שלנו

כמה טעויות אנחנו עושים עם הכלב שלנו, כמה טעויות אני עשיתי עד שלמדתי 😊 בעצם לא בטוח שהמילה "טעות" היא בחירה נכונה של התייחסות למצב. הנה דוגמא - די שכיחה אם להיות כנים. אקח את אדי (יש כאלה שקוראים לאדי בטהובן - לא ראיתי את הסרט, אבל אני די בטוח שהשם של אדי הוא אדי). אדי גדול יותר מרוב הכלבים ולכן הכלבים רואים בו איום. התגובה אליו היא רוב הזמן נביחות רמות, לפעמים גם תוקפנות של ממש. התגובה של אדי ושלי מול התוקפנות הזאת, היא עמידה יציבה שמשדרת שליטה ורוגע. אני אסביר - כלבים מבינים פקודות, בעיקר כי הם מבינים את טון הדיבור שלנו. אבל לפני הכול - הם קולטים את האנרגיה שלנו. לא משנה כמה נגיד לכלב שלנו – "שב", "שב", "שב" - כל עוד האנרגיה (!) שלנו תגיד לו - "אני לחוץ", "אני מתוח" – לזה הכלב יגיב. הוא יגיב תמיד, קודם כל, לאנרגיה שנמצאת בגוף שלנו.

אז, בחזרה לסיפור שלנו. הסיטואציה היא שיש כלב שנובח על אדי, מנסה ממש לתקוף אותו, אבל אדי - עומד מולו, זקוף ומכשכש בזנב 😊 הבעלים של הכלב התוקף עושה משהו שאני ממש לא יודע איך להתייחס אליו, הוא עומד ליד הכלב שלו ומסביר לו בשפת בני האדם כמה זה לא נעים לו איך שהוא - הכלב - מתנהג (מזמין אתכם לקרוא על זה בפוסט הנ"ל שכתבתי). הוא מטיף לכלב ובמקביל מסביר לי ולאדי שהכלב בד"כ לא כך והוא לא יודע מה יש לו... עכשיו תראו... אני חושב שאין בעיה עם זה שאתם רוצים לדבר עם הכלב ,לשוחח אתו, לספר לו איך עבר עליכם היום ולשתף אותו באופן כללי על מה שקורה בנבכי ליבכם. אבל אני כן רוצה שתראו איך אנחנו צריכים להבין את הצרכים של הכלב שלנו - ואנחנו צריכים ללמוד איך לתת להם את מה שהם צריכים. נביחות ,לחץ, תוקפנות ועוד סוגי תסכול כאלה ואחרים, הם תוצאה של הבנה לא נכונה של הצרכים של הכלב. והם חלק חשוב במערכת היחסים שלנו אתו. תהיו ברורים, תאזנו את האנרגיה שלכם בזמן שאתם מנהיגים אותם בחוץ, תדאגו שהפה ידבר את מה שהגוף מרגיש – השאר יסתדר מעצמו. והכי חשוב...לא לידוג שלכם, טל

בתמונה - אדי השובב עם איתי, בתי הקטנה, שמסבירה לו שכדאי לו להיכנס אלינו הביתה, שכיף פה