כשתינוק חדש מצטרף ללהקה

בממלכת החיות ישנם כל מיני סוגים של התנהגויות כאשר בא תינוק לעולם. אצל שוכני הים ההתייחסות היא קניבלית לעתים, יחד עם זאת אימא תמנונה, למשל - באופן מרגש ממש - מקדישה את חייה שלה עבור הצאצאים שלה ומעבירה את שארית חייה בשמירה עליהם וכך למעשה מסיימת את חייה - מותשת מעייפות ורעב. ניקח לדוגמא את משפחת החתולים הגדולים – האריות - שם הצאצאים מתקבלים באהבה ומסירות אך יכולים לסיים את חייהם מיד כאשר יגיע שליט חדש. אצל הכלבים דומה שישנה מערכת שנועדה לתפקד ביעילות רבה למען הצאצאים והובלת הדור הבא. כאשר נקבת האלפא הרה ונושאת את גורי העתיד של הלהקה - שאר הנקבות יחוו כמעט מיד הריון מדומה, גופן יתחיל לייצר חלב עבור הצאצאים וכל הלהקה תירתם למשימה. אבל מה יקרה כאשר אנחנו מצטרף אלינו גור קטן מהגזע שלנו - בני אדם - שיהיה למעשה מתחרה על תשומת הלב לכלב שלנו? הכלב שלנו רואה באנו את הלהקה שלו ואת התינוק החדש כתינוק של הלהקה שלו ויכול גם להתייחס אליו ככזה מהרבה בחינות, בין היתר הוא מרגיש לגונן עליו ולשמור עליו ובהרבה מאוד סרטוני רשת אפשר לראות את ההתנהגות העדינה של כלבים (קטנים וגדולים כאחד) בקרבת תינוקות אדם. חשוב לי מאוד להתייחס לנקודה קריטית בנושא הזה – יש להביא בחשבון התייחסות מיוחדת לסיטואציות בהם מעורבים כלבים שסוחבים אתם היסטוריה. יש כלבים שחוו אירועים שנטבעו בהם ויכולים להוביל לצרות צרורות: וזה אומר שצריך ללמוד היטב את התגובות של הכלבלב שלנו למצב שבו הילד הקטן שלנו ייגע בצלוחית האוכל או יתמקם בכיף בפינת השינה שלו ולהגיב מידית. עוד היבט נוסף של ילדים עם כלבים אלו הילד שלא שייכים ללהקה שלנו, או במילים אחרות חברים שמגיעים הביתה ונוגעים בדברים ששייכים לכלב. צריך ללמוד את תגובת הכלב שלנו כי יש כלבים שחרדים לרכושם ויכולים להביע את מורת רוחם על ידי תוקפנות. ילד שבא לעולם מצריך המון המון אנרגיה שלא תמיד יש לנו... ואם נוסיף לזה גם טיולים עם הכלב שלנו נבין שמדובר בהתמודדות שדורשת את זה שנתאים את עצמנו אליה, והכי חשוב לזכור שהורים צריכים לעבור הרבה מאוד אתגרים לא פשוטים במהלך החיים – כאשר להוציא את הכלב לטיול ולטפל בו אמורה להיות אחת המטלות הקלות וללא ספק המתגמלות ביותר... החוויות שכלב מוסיף לילדים במשפחה שוות הכול. תאמצו כלבים, תעשו ילדים ו...לא לידוג. שלכם תמיד, טל

Photo by Gustavo Fring from Pexels