ליד מעליות יש לנהוג במשנה זהירות

הסיפור הבא קרה לפני כמעט 20 שנה, אבל עדיין מצמרר אותי רק מלחשוב עליו ולכן אספר אותו ממש בקצרה.

זכיתי להוציא את מירו - לברדור חום יפיפייה עם עיניים כחולות וחיוך קבוע שכבש את לב כולם -

בני אדם וכלבים כאחד.

למירו היו שני אבות שגידלו אותו באהבה רבה ובבית בו הם גרו הייתה מעלית.

למירו היתה רצועת פלקסי ומי שמכיר אותי יודע כמה אני מתעב את הרצועה הזאת.

אופניים נתקלים בה, אחיזה לא נכונה בה בעת משיכה יכולה לגרום לחתכים איומים ביד ועוד צרות -

אבל הסיבה העיקרית לתיעוב שלי כלפיה היא המעלית.

חזרה לסיפור.

מירו שהיה כאמור לברדור עם הרבה מרץ ואנרגיה הורגל ללכת לפני הבעלים שלו בזכות הרצועה.

ובאותו יום מירו נכנס לבניין כשהוא קשור לרצועה וממהר כהרגלו לתוך דלת המעלית שנפתחה לרווחה ללא אזהרה.

ואז למרבה החרדה נסגרה כאשר מירו בתוכה והרצועה ביד של אחד האבות שלו!

קשה מאוד לדמיין את הזוועה...

יש סוף טוב לסיפור הקשה הזה, מירו הובהל לרופא, חייו ניצלו וחי חיים טובים עד גיל הזהב.

אבל כללי הזהירות במעלית כדאי שיחרטו על לוח ליבנו: מהרגע שהכלב עם רצועה הוא צמוד אלינו, נכנסים יחד, שוהים יחד בקצה המרוחק מהדלת, שומרים על רוגע ומרגיעים את הכלב שלנו עד היציאה הבטוחה.

ואני? תמיד מעדיף מדרגות.

שלכם, טל

Photo by Helena Lopes from Pexels